אודות  |  מהנעשה בחצר  |  שושלת אשלג  |  שביל הפרדס  |  כתובה כהלכתה  |  מאמרים ושיחות  |  גלרית תמונות  |  הזמנת ספרים  |  היה שותף  |  צור קשר
אגרת בענין בדיקת הכתובות
     


היות ובשנים האחרונות הועלה נושא חשיבות הכתובה שתהיה כהלכה בכל פרטיה ודקדוקיה ע"י כ"ק האדמו"ר רבי שמחה אברהם הלוי אשלג שליט"א מרח' שד"ל 4 בבני-ברק.

והיות ורבים האנשים הדנים ודשים בעניין ואינם יודעים כלל במה המדובר ומחמת שניזונים משמועות בלבד, הרי יש דורשים לכאן ולכאן.

ובכדי שהדברים יובנו כראוי ולא יתפרשו שלא כהלכה ושלא כהוגן מחמת חסרון הבנה וידיעה בנושא זה, לכן אציג כאן כמה שאלות הנשאלות בציבור בעניין הכתובות וכ"ק אדמו"ר שליט"א השיב לי עליהן בקצרה ובצורה ברורה ואציג התשובות כאן להאיר עיני חכמים.

א. לשאלתי מה המטרה שכ"ק אדמו"ר שליט"א שואף להגיע אליה בעניין הכתובות? השיב לי כ"ק אדמו"ר שליט"א: מאחר ולצערי עברו תחת ידי אלפים רבים של כתובות פסולות מעיקר הדין ואולי מחמת זה נהרסו בתים רבים מישראל ר"ל, קיבלתי על עצמי לפעול שתקוים ההלכה "כל מי שאינו בקיא בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עימהן ".

ב. לשאלתי איך ייתכן שיש כותבי כתובות המוציאים מתחת ידם כתובות פסולות? ענה לי כ"ק אדמו"ר שליט"א בזה"ל "ראשית מחובתי להבהיר בצורה חד משמעית שלא משתמעת לשני פנים כפי שאם גדול בישראל אינו יודע לשחוט או למול או לכתוב ספרי תורה, מזוזות ותפילין אין זה מוריד מחשיבותו מגדולתו ומצדקתו וכדו' כי רבותיהם שלמדום הלכות הנחוצות לרב לא לימדום ההלכות הנ"ל, כן ג"כ רבנים לא לימדו את תלמידיהם הלכות כתיבת כתובות, כי לזה היו סופרים מיוחדים ומיומנים ואם רב אינו יודע הלכות כתובות אין זה ח"ו מוריד או גורע כל שהוא מערכו ואין לבוא בטענות על כך, אך כיום שרוב הכתובות מודפסות ויש למלא התורף בכתובה, לצערנו הוציאו את כתיבת הכתובות מהסופרים המומחים לכתובות, והכתיבה עברה לאנשים חשובים שמעולם לא למדו עניין כתיבת כתובות, לכן כיום כותבי הכתובות יהיו אשר יהיו אין להם לגעת בכתובות עד שיהיו בקיאים בהלכתן ובטיבן כי בתורף כתובה אין מועיל תיקון כלל וכפי שתלמיד הבא לרבו ומבקש שישחט לו תרנגול לא יבוש רבו לומר איני יודע, אע"פ שבמשנה כתוב "הכל שוחטין ושחיטתן כשרה" כן בכתובה מי שאינו יודע בטיב הלכותיה אין לו לגעת בה ואין זו בושה לומר איני יודע.

ג. לשאלתי האם ידוע לכ"ק אדמו"ר שליט"א שיש מתנגדים לעניין בדיקת הכתובות ובשעת הצורך להחליפם בחדשות? השיב לי אדמו"ר שליט"א בזה הלשון: "היודע בטיב קידושין ובהלכותיהן, מעודד, עוזר ותומך בעניין" בפרט אלו שרצו לשמוע במה מדובר ואחר שנוכחו לדעת העניין שינו דעתם הראשונה מקצה אל קצה, אך יש כאלו המסרבים להיפגש ולשמוע במה המדובר ועומדים בדעתם, יש להם בעיה עם ההלכה המפורשת ולא איתי.

ד. לשאלתי בעניין השמות שכ"ק אדמו"ר שליט"א מוסיף לפעמים מהי דעת האדמורי"ם והרבנים בעניין? השיב לי כ"ק אדמו"ר שליט"א: אלו שקבלו מאבותם או מרבותיהם עניין השמות, סמכו ידיהם עלי בה ותומכים בפה מלא בעניין, אך מי שלא קיבל עניין השמות ומורה בעניין השמות אפשר להגדיר זאת במאמר חז"ל "כל תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה" וכו' ר"ל ומוכח שבדיני נפשות קא עסקינן.

ה. לבקשתי אולי כ"ק אדמו"ר שליט"א יוכל להעביר איזה מסר לכותבי הכתובות על מה כדאי להם להקפיד. אמר לי כ"ק אדמו"ר שליט"א:

א) להיזהר בתחילת השטר ובסופו אחר "וקנינא" לכתוב שמות החתן והכלה ושמות אבותם, אך באמצע הכתובה כותב שם החתן בלבד ללא שם אביו ואם כתב שם אביו יש לכתוב כתובה חדשה. (נחלת שבעה סי' ג' סעי' א' - סי' י"ב סעי' ע')

ב) אם הצדדים כוהנים או לוויים יש לכתוב אחר שם האב את המילה הכהן או הלוי ולא אחר שם החתן, אך באמצע השטר שכותב שם החתן לבד ללא שם אביו, יכתוב מיד אחר שם החתן הכהן או הלוי. (שו"ת מהר"ם מינ"ץ סי' קט', ש"ע אה"ע סי' כקט' סעי' יט', נ"ש סי' יב' סעי' א')

ג) לנוהגים לכתוב בכתובה גם את שם המשפחה יש להקפיד לכתוב שם המשפחה רק לאחר שם האב כגון: פלוני בן פלוני למשפחת פלוני.

ד) יש להקפיד לכתוב שמות מלאים של החתן, הכלה, האבות וכן הייחוס כהן או לוי. (נ"ש סי' ג' סעי' יז', וסי' יב' סעי' טז')

ה) יש להקפיד לא לכתוב תוארי כבוד בכתובה כגון: מורנו, הרב, רבי, אלא לדוגמא: יעקב בן צבי, ואע"פ שזה לא כ"כ מדינא אך ליודעי ח"ן מצטרפים לפעמים התארים לצירופי השמות וזה ח"ו יכול להיות לגריעותא והיו דברים מעולם.

ו) צריך הסופר להיזהר לכתוב כתב מיושר ושווה, שיהיו האותיות דומות זו לזו, אל ירחיב או ירחיק האותיות במקום אחד ויצמצם במקום אחר כי בקלות יכולים לזייף.

ז) יש להקפיד לסגור השורות בדיו ע"י מתיחת קו ע"מ שלא יוותר מקום לזיוף וכל אפשרות לזיוף פוסלת שטר כתובה. (נ"ש סי' ג' סעי' ג', ש"ע חו"מ סי' מה', ערוה"ש חו"מ סי' מד' ס"ה)

ח) אע"פ שיש פעמים שאפשר לקיים מחיקה או העברת קולמוס ב"טופס" שטר הכתובה לפני שיכתוב שריר וקיים, עכ"ז עדיף להימנע מכל תיקון בכתובה אפי' ע"י קיום ולכתוב כתובה חדשה, כי חמירא סכנתא מאיסורא וידועים הדברים שמחיקות ותיקונים בכתובה ולו הקטנים ביותר יכולים לגרום ל"ע לגזירות רעות במשפחה ולבעיות, שלום בית, בריאות, ילדים וכדו', וכפי שמקפידים לאכול בשר חלק ולא רק כשר, כן יש להקפיד בכתובות שתהיינה חלקות משאלות וספקות ולא להיכנס לדין גרמא לנזיקין ח"ו. (פחד יצחק ערך כתובה תשובה ט"ו [נדפס תקע"ג] אפרקסתא דעניא ח"א סי' פא', שיחות הגה"צ מנאסויד סעי' ס"ה)

ט) אפי' למקילים לתקן הכתובה ע"י קיום בסוף הרי כיום שרוב הכתובות מודפסות והנותר לכתיבה ביד זה תורף הכתובה הרי בתורף הכתובה אין מועיל תיקון כלל לקיים בסוף רק יש לכתוב כתובה אחרת והמתחכמים להכשיר כתובה כזו הרי הם בבחינת מכשילים את בני הזוג בחיי איסור כל ימי חייהם עד שתוחלף הכתובה. (נ"ש סי' ג' סעי' יז' וסעי' כג')

י) קבלת הקניין יכולה להיעשות גם קודם החופה אך אין לעדים לחתום רק אחר הקידושין והקראת הכתובה ובכ"ז עדיף שקבלת הקניין תיעשה בחופה. (נ"ש סי' יב' ס"ק סט')

יא) היות ובכתובה יש "רישא" ו"סיפא", ברישא העדות על הקידושין "אמר לה… הוי לי לאינתו כדת משה וישראל" ובסיפא "וקנינא" הרי בשום אופן אין לעדים לחתום הכתובה קודם החופה כי עדיין קידושין לא היו וזה בבחינת עדות שקר אך אם החופה בערב שבת, בשעת הדחק שחוששים שמא תיכנס השבת ולא יספיקו לחתום אחרי החופה אז הקילו וחותמים קודם החופה. ואם תשאל מדוע מתנהג רוב העולם להחתים העדים לפני החופה, אשיב לך כי מקדמת דנא רוב החופות היו בערב שבת לכן הקילו והחתימו העדים קודם החופה, אך כיום שרוב החופות בימות השבוע אין לנהוג בקולא אלא לנהוג כהלכה וכדין. (נ"ש סי' יב' ס"ק עב')

יב) חובתי לציין שבמקומות שמחתימים העדים לפני החופה יש הרבה "שמחמירים" לקחת עדי קידושין אחרים ובעיני ראיתי שעדי הכתובה לא ראו הקידושין וא"כ חתימת העדים בכתובה חלקית ואולי שקרית כי העדות על ה"רישא" "הוי לי לאינתו כדת משה וישראל" לא נכונה, לכן "למחמירים" צריכים להזכיר שהחומרא היא תוספת שני עדים לקידושין ולא ח"ו להחליף העדים לקידושין. (תשב"ץ ח"ב סעי' ז', שו"ת נאמן שמואל סעי' עח', עזר מקודש סי' מב')

יג) אם אבי החתן או אבי הכלה או אבות העדים אינם בין החיים ח"ו, יש להיזהר ולהימנע מלכתוב ז"ל או ע"ה כי לצערנו הרבה טרגדיות ר"ל היו במשפחות שבכתובתם נכתב ז"ל או ע"ה ואכמ"ל, וכן יש להימנע מלכתוב תארים לחיים כגון: שליט"א, ני"ו, הי"ו, וכדו', והדברים מוכחים במעשה רב. (נ"ג סי' כא' סעי' כג')

יד) צריך החתן לייחד שני עדים כשרים ולומר להם "אתם עדי" והאחרים אינם עדי, ואם לא ייחדם אזי הקרובים הפסולים לעדות פוסלים גם את העדים. (ערה"ש סי' מב' סעי' לא', ש"ך חו"מ סי' לו' ס"ק ח', קצוה"ח סי' לו' ס"ק א', שו"ת ריב"א סי' יב')

טו) יש לעדים להקפיד לכתוב שמם ושם אביהם ומלת "עד" כגון משה בן יעקב עד ואם לא כתוב עד אז לא מוכח שייחדום ופסול אף בשעת הדחק. (נ"ש סי' ב' סעי' יב', שו"ת שבט בנימין סי' קפז', שו"ת בית אבי ח"ב סי' קנב')

טז) אם חתימת העדים רחוקה מן הכתב שבכתובה שתי שורות, הכתובה פסולה אע"פ שטיטוהו בדיו. (נ"ש סי' ב' סעי' א')

יז) חשוב להקפיד לא לכתוב ראשי תיבות בכתובה. (ערוה"ש חו"מ סי' מב' סעי'ד')

יח) יש כתובות מודפסות שהותירו מקום לכתיבת הסכום בס"ה, צריך להקפיד שכסף זוזי מאתן ומאתים זקוקים כסף צרוף יהיו כתובים בפירוש או לפחות מאתיים זקוקים כסף צרוף ואחרי זה אפשר להוסיף סכום שמשתווים ביניהם.

לסיכום:
ישנם עוד הרבה דברים ששמעתי מכ"ק אדמו"ר שליט"א אך הדברים רבים וקשה להאריך בהם ורצוי ללמוד הכל במקורות, ולפחות בספר "נחלת-שבעה".
מחובתי לציין שהרבה אדמורי"ם, רבנים ודיינים שליט"א מכל העולם עומדים בקשר מתמיד עם כ"ק אדמו"ר שליט"א ומתייעצים עמו בעניין התאמת השמות לבני הזוג וגם מעבירים לו כתובות אפי' בפקס. לשאול בעצתו איך לנהוג ומה לעשות, ובעיני ראיתי רבנים חשובים גדולי תורה הידועים כפוסקי הלכה מובהקים, ומביאים בעצמם את אנשי שלומם שכ"ק אדמו"ר שליט"א יכתוב להם הכתובה, וכפי שרב גדול אמר לי בזה הלשון: "יש הרבה שמסתכלים בכתובה וכ"ק אדמו"ר שליט"א רואה בכתובה, ובזה הוא חד בדרא" עכ"ל והדברים ידועים.

בסיום אגרת זו מחובתי להודיע את מה שראיתי בעיני שכ"ק אדמ"ש מקפיד מאד לא לעיין בכתובות שחודשו כבר ע"י אחרים, כידוע שכ"ק אדמ"ש הוא זה שהעלה את עניין בדיקת הכתובות, ולצערי רואה כיום הרבה המחליפים כתובות ואינם יודעים כתובה מה היא ועוד אומרים הרבי מאשלג לימד אותנו ולא היו דברים מעולם!

ומעשה קצר אחד מתוך רבים אספר, אל כ"ק אדמ"ש בא אברך שלאחר 22 שנות נישואין עדיין לא זכה לזש"ק אע"פ שכבר החליף כתובתו אצל רב אחר 5 שנים קודם לכן וכ"ק אדמ"ש אמר לו שללא הכתובה הראשונה אינו יכול לעשות מאומה, אחר כמה שבועות מצא האברך את הכתובה הראשונה קרועה, ולאחר שכ"ק אדמ"ש ראה את שורש הבעיות בכתובתו המקורית עשה לו כתובה חדשה בחודש אב תשנ"ד, וב"ה בחודש תמוז תשנ"ה זכה האברך לתאומים בן ובת ומעשה זה אחד מני רבים שזכינו לראות אצל כ"ק אדמ"ש, לכן מן הראוי לדאוג לקבל חוות דעת אדמ"ש לפני תיקון או החלפת כתובה וזו עצה טובה קמ"ל.

     


חזור לתפריט כתובה כהלכתה

דף הבית | מהנעשה בחצר | פרשת שבוע | גלריית תמונות | הזמנת ספרים | צור קשר
בנית אתרים Yael