אודות  |  מהנעשה בחצר  |  שושלת אשלג  |  שביל הפרדס  |  כתובה כהלכתה  |  מאמרים ושיחות  |  גלרית תמונות  |  הזמנת ספרים  |  היה שותף  |  צור קשר
למסדר הקידושין
     

צריך אחד אחראי על כל סדר הכתובה
שתיעשה כדבעי עד גמר חתימת העדים.


א) האחראי על הכתובה (או מסדר קידושין) יביא עמו כמה טופסים, שאם יצטרך לו יהא מוכן בידו. וכן נכון שיהא עמו קיצור נחלת שבעה, שאם תווצר שאלה ידע על אתר.

ב) נכון מכמה טעמים שהחתן ייתן לאביו סכום כסף לפחות שקל אחד לקנות הטבעת והכתובה ויגביה אותן ג' טפחים לקנותן.

ג) החתן יעיין בכתובה לדעת מה מקנה. וידע ויבין כל התוכן. והעדים ישמעו מפה החתן שיודע ומבין כל התוכן (כמבואר אה"ע ס"ו סי"ג).

ד) העדים בעצמם צריכין לקרות הכתובה ולהבין התוכן וע"כ יקראו שניהם הכתובה, התוכן. שידעו על מה חותמים (עי' חו"מ מ"ה ס"ב, אה"ע ס"ו סי"ג.)

ה) ישימו לב אם העדים או נשותיהן קרובים זה לזה או למשפחת החתן או הכלה. ואפילו קרוב שכשר להלכה, אין לוקחים לכתחילה.

ו) העדים ישימו לב אם הזמן שבכתובה מתאים לזמן קבלת הקנין ועכ"פ לא יהא מוקדם. וביותר צריכין לשים לב בכתובות שהזמן כבר נדפס בתוכו (עי' רדב"ז ח"ד קע"ד, רמ"ע סי' ס"ה, שאילת שלום מה"ת סי' ע"א, מנח"פ אה"ע ס"ו).

ז) ראוי שאבי החתן והכלה יעיינו ויבדקו (אם לא עיינו קודם) אם שמות החתן והכלה ושמותם נכתבו כהוגן.

ח) רב המסדר קידושין (או שאר בקי) יעיין בהכתובה אם הכל כשורה ובפרט שם, מקום, וזמן (ולכתחילה יעשה זאת כמה ימים לפני החתונה). ואם יש טעות צריך לכתוב כתובה אחרת.

ט) החתן והעדים עומדים בשעת קבלת הקנין משום כבוד המצוה.

י) לכתחילה ייקחו סודר (ממחטה) של אחד מהעדים שגדלו לכה"פ ג' על ג' אצבעות (לא גרטל דק או עט).

יא) מסבירים לחתן שקונה הסודר ע"י שיגביהו ג' טפחים ובזה מקנה כל השעבודים שבכתובה להכלה. ויאמרו לחתן להגביה היטב, דג' טפחים י"ב אצבעות הן (12 אינטשע"ס).

יב) העדים יסתכלו היטב על החתן לראות היאך שעושה הקנין ואם אחד לא הסתכל לפי רגע יעשה קנין עוד הפעם עד שיהא ברי ששניהם ראו היטב.

יג) מיד אחר קבלת הקנין ימלאו תיבת וקנינא עוד טרם חותמים, ויזהרו בזה היטב.

יד) אח"כ יחתמו העדים זה אחר זה לפי שנותיהם קודם הישיש ואח"כ הצעיר, או כהן ואח"כ לוי.

טו) יחתמו כמו שקורים אותן לס"ת שמם ושם אביהם (ותואר כהן או לוי בגמר שם האב) ולכתוב תיבת "עד" אח"כ. ואין כותבים שום תואר כמו הק' או בן ר' אלא השמות לבד. גם אין כותבים שם משפחה. וכן לא נ"י או שליט"א על שם האב ולא ז"ל או ע"ה.

טז) יזהרו מטעויות בחתימה כי מעוות לא יוכל לתקון (לפעמים) ויצטרכו כתובה חדשה, וע"כ נכון שיחתמו שמם על נייר פשוט טרם חותמים על הכתובה ולשאול (האחראי) אם טוב היא, ומשם יעתיק אח"כ. ולא יכתבו השם בר"ת.

יז) לא יהין שום אחד לעשות מחיקות כלל (וגם ווייט-אוט (טיפקס) בכלל), או לכתוב בין השיטין, וחוץ לשיטה, לצד ימין או שמאל.

יח) בכל מקומות הפנויות ימשוך קו למלאותו.

יט) אחר חתימת העדים אין מוסיפים עוד שום דבר בהכתובה לפיכך יזהרו שיהא הכל נגמר בטובו ויופיו לפנ"ז.

כ) אם שכחו לכתוב תיבת "עד" ישלימו העד עצמו ולא אחר. ויכול להשלימו גם אחר כמה ימים אם זוכר היטב הכל, כפי שיתבאר להלן.

כא) יזהרו מאד שלא יהיה על הכתובה תואר המנוח, ז"ל, ע"ה, נ"ע וגם לא נ"י, שליט"א. וכו'

כב) נולדה שאלה בשעת קריאת הכתובה בחופה יגמרו קריאתה, ולאחר החופה מיד יכתבו אחרת, ואם אין כאן עדים ראשונים לא יכתבו סתם כתובה אלא יתייעצו עם הבקי בדיני כתובה דאשתכח בה טעותא.

כג) אם היא זמן גשמים בשעת החופה, אז צריכים לעיין אם נתקלקלו אותיות הכתובה, ואז צריכים לכתוב כתובה אחרת.

כד) הכתובה יתנו מיד אחר קריאתה לאבי הכלה שיהא ברשותו עד שיגיע לרשות הזוג, והכלה תדע שהכתובה ברשות אביה.

כה) הקוי"ם שמושכים אחר מילוי מקום הפנוי יהא מרוחק קצת מהאותיות שלפניו ושלאחריו, שלא ימשוך עד תחת האות (כמו באו' יו"ד).

כו) אם נתקלקל הכתובה או נמצא בו טעות או נאבד, כותבים כתובה אחרת כנוסח כתובה הראשונה, באלו התנאים: א) העדים הראשונים יחתמו עליו. ב) צריכין לשאול העדים, אם זוכרים היטב קבלת הקנין, וגם שהי' בזמן הנכתב בכתובה. לדוגמא: צריך לזכור בעצמו דאז בעת קבלת הקנין הי' יום שלישי בשבת יד מרחשון שנת תשנ"ו. ואם לאו, צריך לכתוב אירכסא או טעותא ע"י הבקי בהן. (אה"ע ס"ו ס"ד, וע"ש בשבילי דוד, ונח"ש סי' י"ג ס"ז, ובאר מרדכי סי' י').

כז) לדעת כמה מורים, לא יעטפו הכתובה בפלסטיק דבוק (למינציה) ולא לקפלו או לסבבו, אלא יהא מונח בתוך מעטפת ניר ובתיק פלסטיק, ובמקום שהאישה יודעת היכן כתובתה ותוכל להגיע אליה.

כח) יאמרו לאבי הכלה שבגמר קריאת הכתובה ייקח הכתובה לכיסו, ויאמר לבתו שמונח אצלו. ובהזדמנות הקרובה תיקחנו לביתה. ויהא מונח במקום שתוכל להגיע אליו בכל עת, ותדע איה מונח, כי הכתובה שלה היא. (עי' שלחה"ע סי' ח' דף מ"ה מ"ו).

כט) ממלא התורף יזהר שלא יהיו היודי"ם ארוכים, ודל"ת כצדי"ק, ורי"ש כמו כ"ף, כללו של דבר, כל אות כתיבה יפה ושלימה, ואין אות דבוקה לחברתה.

ל) אחר שחתמו העדים שוב לא יוסיפו שום דבר בשטר, דאין החתימה חוזר וניעור על הניתוסף (עי' קצוה"ח סי' מ"ה סק"א) אלא יכתבו כתובה חדשה (עע פחד יצחק או' כתובה, ובס' ויען אברהם אבה"ע סי' י"ג).

לא) לא ישתמשו בכתובה שיש בחלל שממלאים, קווי שורות נדפסים.

לב) לא ימחקו, הן לגירוד אותיות, והן להעביר הקולמוס והן ע"י חיפוי וויי"ט אויט (טיפקס) או לשנות אות הנכתב לאות אחרת. ואם עשו כן יחליפו הכתובה האחרת.

לג) בכל מקום פנוי אחר שמילאו ונשאר חלל, ימשיכו קו למלאות החלל, ויזהר שהקו יהא באמצע, לא למעלה ולא למטה, וגם רחוק כשיעור אות מהתיבה שלפניו ושלאחריו. וקוים אלו אפשר למלאות גם אחר חתימת העדים בדיעבד.

לד) כשיש חשש פסלות בכתובה, וא"א לכתוב כעת אחרת, ייתן להכלה משכון שיעור עיקר כתובה (200$). (עי' ח"מ אה"ע ס"ו סקי"א שלחה"ע ח"א כג).

לה) לא יהא בולט בתחילת או סוף השורה, או תלויות בין השורות.

לו) בכתובות מחשב צריכים להיזהר מאד, שהרבה מהם האותיות נקפצים בקלות רבה ע"י קיפול או לחות, ולפעמים במשמוש הידיים לבד. ובהני לא ישתמשו כלל, וכן בצילום רק אם האותיות נקראים היטב ובהירים.

     


חזור לתפריט כתובה כהלכתה

דף הבית | מהנעשה בחצר | פרשת שבוע | גלריית תמונות | הזמנת ספרים | צור קשר
בנית אתרים Yael