אודות  |  מהנעשה בחצר  |  שושלת אשלג  |  שביל הפרדס  |  כתובה כהלכתה  |  מאמרים ושיחות  |  גלרית תמונות  |  הזמנת ספרים  |  היה שותף  |  צור קשר
מילוי הכתובה כהלכתה
     

מילוי התאריך:
יש לדקדק בכתיבת הכתובה לכתוב באותיות הנכונות (מלא וחסר) את שמו של כל יום ויום, וכן את מספר ימי החודש ואת שם החודש, והשנה.

דקדוק מילוי ימי השבוע הוא באותיות כדלהלן: "באחד בשבת; "בשני"; בשלישי"; "ברביעי"; "בחמישי"; "בששי".

דקדוק מילוי ימי החודש הוא כדלהלן: "יום אחד"; "שני ימים"; "שלשה ימים"; "ארבעה ימים"; "חמשה ימים"; "ששה ימים"; "שבעה ימים"; "שמנה ימים"; "תשעה ימים"; "עשרה ימים"; "אחד עשר יום"; "שנים עשר יום"; "שלשה עשר יום"; "ארבעה עשר יום"; "חמשה עשר יום"; "ששה עשר יום"; "שבעה עשר יום"; "שמנה עשר יום"; "תשעה עשר יום"; "עשרים יום"; "אחד ועשרים יום"; "שנים ועשרים יום"; "שלשה ועשרים יום"; "ארבעה ועשרים יום"; "חמשה ועשרים יום"; "ששה ועשרים יום"; "שבעה ועשרים יום"; "שמנה ועשרים יום"; "תשעה ועשרים יום". בימי החודש אין כותבים בי"ת החיבור (כמו: "ב"שני ימים "ב"ארבעה עשר יום) לפני כתיבת היום. אחרי כתיבת המספר יש לכתוב "יום" או "ימים", היינו: מתאריך ב' עד י"א לחודש יש לכתוב "ימים" - לשון רבים-, ומתאריך י"א לחודש והלאה יש לכתוב "יום" - לשון יחיד וכן ביום א' לחודש שבו כותבים "יום"-.

ביום (או ליל) שלשים של החודש (מה שקרוי "א' דראש חודש"), יש לכתוב "יום שלשים לחדש --פלוני- - שהוא ראש חדש --פלוני--". ומילוי זה יש לכותבו בבי"ת החיבור בתחילתו, "ב"יום וכו'.

דקדוק כתיבת שמות החודשים הוא כדלהלן: "תשרי", "מרחשון", "כסלו", "טבת, "שבט", "אדר" ("אדר הראשון" "אדר השני"), "ניסן", "אייר", "סיון", תמוז", "אב", "אלול". ועל אותיות אלו אין להוסיף ולא לגרוע.

מילוי השנים צריך להיות לכתחילה כולו בוא"ו החיבור. כגון: חמשת אלפים ושבע מאות וחמשים וארבע. וכן יש למלאות בדקדוק הכתיבה דלהלן: "וחמשים וחמש"; "וחמשים ושש"; "וחמשים ושבע"; "וחמשים ושמנה"; "וחמשים ותשע; "וששים" (וכו'). ומילת "חמשים" או "ששים" חסרות יו"ד אחת. יש לשים לב כי בכתובות הנדפסות כבר כתובה מילת "שנת" לפני מילוי השנים, ואין לממלא לחזור ולכתוב (כך וכך) "שנים".

שם העיר: יש להקפיד באולמות שבמקומות הסמוכים לערים, לכתוב את שם המקום הנכון.

שם החתן והכלה: יש לברר על שם העריסה (שם לידה) ועל כינויים אחרים. וצריך לדקדק ולכתוב את שם החתן והכלה כמשפטן הנכון בדיוק, ולא לטעות בזה. ויש לכתוב גם את שם ההורים, ואח"כ תואר "הכהן" או "הלוי" אם יש. ונכון להוסיף אח"כ את שם המשפחה.

חתימת העדים: יד ללמדם לחתום "פלוני בן פלוני" עד "ולא רק שם ומשפחה כבשאר שטרות. ויש ללמדם לכתוב את שמם, ולא לעשות חתימה של כעין ציור-קשקוש.

     


חזור לתפריט כתובה כהלכתה

דף הבית | מהנעשה בחצר | פרשת שבוע | גלריית תמונות | הזמנת ספרים | צור קשר
בנית אתרים Yael